<h1>דרשות מהר"ח או"ז פר' תולדות סימן ד'</h1>
<h2>דף לז.</h2>
נופת תטופנה שפתותיך כלה וגו' [שה"ש ד'], שמדברים בהם דברי תורה. וריח שלמותיך נאמר על יעקב אבינו שנ' [בראשית כ"ז] וירח את ריח בגדיו, גופו לא נאמר, אלא בגדיו שקיים בהם מצות ציצית, ודין ציצית פי' לעיל. ד"א ריח בגדיו, אל תקרי בגדיו אלא בוגדיו, שאפי' בוגדי' שביך מליאים מצות כרימון, כמעשה שנבוכד נצר הרשע לא היה יכול לכנס בבית המקדש ואמ' ליהודי אחד תכנס וקח לך הכלי הראשון שתוציא, ונכנס והוציא המנורה ואמר ליה נדרנו לך כלי זה אין ראו[י] להשתמש אלא למלך לך פעם אחרת וקח לך הכלי הראשון ולא רצה ושתוהו בבקעת של עץ וחתכוהו בקרדום וצעק אוי לי שהכעסתי את בוראי ולא צעק אוי לי שכואב לי, אלא שהכעסתי את בוראי זהו ריח בגדיו. ד"א א"ת רי"ח בגדיו בגימ' תרי"ט ששה יתירים על תרי"ג, קריאת מגילה ונר חנוכה ועירוב ואבילות על קרובים וירושלם והשישית שעל כל מצוה יתכוין לשם שמים מי שצוה אותם. ד"א ריח שלמותיך ולא בשלמות גוי שלא תלך בדרכי הגוים, וכי ס"ד שלא יעבור ע"ז ולגזול ולחמוס והלא כבר נאמר כמה פעמים אלא שישנה בהילוכו מהילוך גוים ואינו צריך על זה לברך דכמה מצות שאין מברכין עליהן כגון יראת הש' ואהבתו.
